<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב חייא בר אבין</h1>
<h2>דף ח:</h2>
רב חייא בר' אבין הוא [ו]רב אידי בר' אבין היו אחים בני ר' אבין (וגבאי) [נגרא] כדאיתא בפ' במה מדליקין [שבת כ"ג ע"ב] ר' הונא הוה חליף אפיתחא דר' אבין נגרא מצאתי בספר ישן חזא דהוה רגיל בשרגא טובא אמר גברי רברבי נפקי מהכא נפקו מיניה רב אידי בר אבין ורב חייא בר אבין ושניהם נקראו גדולים, גרס' בחזקת הבתים הל' דמאי בעית בהאי ארעא [ב"ב ל"ב ע"ב] דאמר אביי עליה דרב אידי בר אבין זהו שאומ' עליו אדם גדול הוא הא איהו דאמר הל' היכא דקימא ארעא תיקום והיכא דקיימי זוזי קיימי. ורב חייא בר אבין היה רגיל רבא לקרותו ארי שבחבורה כדאיתמר בשבת בשלהי ח' שרצים [קי"א ע"א] הל' החושש במתניו לא יסוך את השמן וורד חוץ מבני מלכים ר' שמעון אומר כל ישראל בני מלכים ובגמרא א"ר אבא בר זבדא אמר רב הל' כר' שמעון ולאו מטעמי' וכו' עד אלא אמר רבא אני וארי שבחבורה תרגומנא ומני רב חייא בר אבין וכו'. וגרס' נמי בקידושין פ' האיש מקדש [מ"ח ע"ב] התקדשי לי בכוס זה של יין ונמצא דבש בשל דבש ונמצא של יין בדינר זה של כסף ונמצא של זהב של זהב ונמצא של כסף אינה מקודשת ר' שמעון אומר אם הטעה לשבח הרי זו מקודשת ובגמרא ולית ליה לר' שמעון יין ונמצא חומץ חומץ ונמצא יין שניהם יכולים לחזור בהן וכו' עד אלא אמר רבא אני וארי שבחבורה תרגומנא ומני רב חייא בר אבין הכא במאי עסקינין (כיון) [כגון] שאמרה היא לשלוחה צא וקבל לי קדושיי מפלוני שאמר לי התקדשי לי בדינר כסף והלך ונתן לו דינר זהב מר סבר קפידא ומר סבר מראה מקום הוא, והתם בקידושין אהא ובגט פשוט [ב"ב קס"ה ע"א] אמר אביי רשב"ג ור' שמעון ור' אלעזר כולהו סבירא להו מראה מקום הוא לו, ומייתי פלוגתייהו דמשום הכי גבי מראה מקום הוא לו סבירא להו דלא הוו קפידא משום דמוסיף על שליחותו כגון דינר של זהב בשל כסף ומקושר בשל פשוט ומק' פלוני נמי אם הלך למקום אחר רחוק או אפילו מצאו לבעל בקרוב כיון שיטרח בשליחותה אין זו קפידא ותו דהא בעל כרחה מגרשה כדאיתא בפ' האומר התקבל [גיטין ס"ה ע"א], אבל ההיא דהמוכר את הספינה [ב"ב ע"ו ע"א] דפליגי ר' ורבנן בספינה דתניא ספינה ניקנית במסירה דברי ר' וחכמים אומרים עד שימשכנה או ישכור את מקומה ומפרש ר' אשי לפלוגתייהו כגון דקיימא ברשות בעלים ואי א"ל לך חזק וקני דכ"ע לא פליגי דכי אחזיק בה דודאי קנה כי פליגי דא"ל לך משוך וקני והלך והחזיק בה מר סבר רבנן סברי קפידא הוה וחזקה כמאן דליתא ור' סבר מראה מקום הוא לו ומשום הכי לא חשיב אביי מראה מקום דר' בהדי הני תנאי, ובפ"א דסנהדרין הל' דמוציא שם רע [ח' ע"א] נמי אההיא דתנן [ב' ע"א] מוציא שם רע בשלשה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים בעשרים ושלשה ובגמרא במאי קמיפלגי אמר עולא בחוששין ללעז קמיפלגי, ופרכינן לעולא עד אמר רבא אני וארי שבחבורה תרגומנא ומני רב חייא בר אבין וכו' ור"ת זל"ע פרשה בספר הישר [סימן תרנ"ח] דלא כפירש"י זל"ע.
